אני לא יודע איך הגענו למצב הזה, אני מרגיש שהזמן הזה פשוט נזל לי מהידיים. רגע אחד אני יושב עם החבר הכי טוב שלי, שי

נפגשנו לקפה. יש לנו שיחות טובות. אני צוחקת בגללה הרבה. אני אוהבת אותה עד כאב. היא שובבה ויפה כל כך. לא באמת ידעתי מה אני

הכרנו באוקיי קיופיד, היא דוברת שפה זרה, אז תקשרנו באנגלית בקצרה ואמרה שהיא מאוד מתעניינת בשיבארי ורוצה לנסות דברים חדשים. עברנו לשוחח בקצרה בוואטסאפ, כהרגלי

כשהיא מכינה את הזין שלך עבורי. על הברכיים היא מוצצת ויונקת אותו כאילו החיים שלה תלויים בזין שלך. אני על ארבע במיטה בתנוחה שאתה אוהב.

שאלת אותי מה אני מרגישה כשמישהי מוצצת לך, או מנשקת אותך או כל אקט מיני כזה או אחר. לא ידעתי מה להגיד לך כי אף

כמעט כל בוקר אני הולכת למאפייה ליד הבית שלנו כדי לקנות לאבא לחמניות טריות, והיא מידי פעם עוברת שם בבוקר לפני הבסיס כנראה.. קונה מאפים

אני עומדת במטבח, בדיוק מכינה לך ארוחת ערב, רצית פסטה ללא גלוטן ברוטב שאתה אוהב.. אתה חוזר מהליכה עדיין עם אוזניות, אני יכולה לשמוע כמה

“רדי לרצפה, תעמדי על ארבע ותעשי מווו” באותן השניות שבין הירידה לרצפה ועד למצב בו אני נמצאת על ארבע הרבה מחשבות עוברות לי בראש. הרצון

נשאלתי לא מזמן האם שיבארי וסאדיזם תמיד מגיעים יחדיו. כאשר עניתי שכן, 99.9% מהזמן הם אכן מגיעים ביחד, תשובתי התקבלה בפליאה, כי זה “משהו מאוד

סאב ספייס גופני מול מנטאלי: מצב נפשי לרוב מתואר דרך יצירת כאב לנשלטת בהסכמה ובאחריות ללא פגיעה בלתי הפיכה כיוצא מזה גם לא מנטאלית. והתהליך