“רדי לרצפה, תעמדי על ארבע ותעשי מווו”
באותן השניות שבין הירידה לרצפה ועד למצב בו אני נמצאת על ארבע הרבה מחשבות עוברות לי בראש.
הרצון להתנגד ולזרוק הכל, לבין הרצון לשרת אותך ולהיות “הפרה” שאתה דורש ממני להיות כעת.
פתאום כל הבעיות דימוי גוף שלי צצות באוויר, אז אני פרה? אני שמנה בעיניו? אני מלאה? מה לא בסדר
להיות מלאה?
ואז אני מתחילה להרגיש את הדיסוננס בין התפיסה הפנימית שלי לגביי המראה שלי לבין מה שאתה מנסה
לשנות.
אז אני משחררת, אני נכסת לזה, אני עוצמת עיניים ונכנסת לתוך הדמות שאתה מצפה ממני להיות כרגע.
אני גוערת כמו “הפרה” שאני עבורך עכשיו, ואתה נותן לי סטירות בישבן החשוף שלי.
ומחייך את החיוך החצי שטני חצי רציני שלך.
ואני מרגישה את הבעיטות שלך בישבן שלי, את הברכיים שלי נגררות על הרצפה על הפס השורט הזה
שמחבר בין אריח לאריח.
אתה עוצר הכל ומתיישב כמו מלך על כיסא המחשב המרווח שלך, אתה מגלגל סיגריה ואני עם השדיים בחוץ
על ארבע, או יותר נכון כרגע העטינים שלי מכוונים לרצפה.
אתה מדליק את הסיגריה ומסתכל עליי במבט החודר שלך עם העיניים המלוכסנות שלך כשאתה מגרד בזיפים
החצי אפורים.
אתה מוציא את הזין מחוץ למכנסיים, ואתה קורא לי למצוץ.
“קדימה פרה תעשי את העבודה שלך”.
אני מתקרבת לזין שלך שעדיין נמצא במצב רופס, אני מכניסה אותו לפה שלי ומתחילה למצוץ אותו, למעלה
למטה אני עולה עם כל הגוף משקיעה את כולי במציצה, והוא מתחיל להתעורר לחיים, הוא חזק וקשה ואני
כבר מתחילה להחנק אבל יודעת שאני צריכה לעשות את העבודה שלי, אתה תופס לי את הראש ומתחיל
לכתיב את הקצב, מזיין לי את הפה חזק, והעיניים מתמלאות דמעות, והחזה כולו רוק, הפה נמתח וקצת
שורף.
אבל אתה ממשיך להשתמש בחור שלך, הפה שלי.
אתה שולף אותי מהזין שלך, מושך לי את הראש למעלה ואני שואפת אוויר כמו אחרי צלילה עמוקה.
הוא ממשיך לעמוד חזק, אני רואה את הורידים שעליו נפוחים מרוב שהוא עומד, וריד אחד מצד ימין ושני מצד
שמאל בוער מהחום של הגרון שלי.
“להוציא לשון פרה” אני מוציאה לשון.. הדמעות שזוגלות נוגעות לי קצת בלשון, זה מלוח.
הסיגריה הדולקה כבר הספיקה לצבור אפר, אתה מאפר לי בפה בזמן שאתה חולב לי את העטינים, מושך לי
את הפיטמות כלפיי מטה תופס אותן חזק ומסובב, תוך כדי שאתה מאפר לי בפה, ואסור לי לסגור את הפה,
אני המאפרה שלך כרגע.
“את נהנת להיות מאפרה פרה?”
“כן אדוני” אני אומרת עם לשון בחוץ, רק תדמיינו כמה רוק נוזל ממך כשהלשון שלך בחוץ מתייבשת ומלאה
באפר.
“תעשי מוו פרה”
ואני שוב חוזרת לגעור כמו פרה, רק הפעם עם לשון בחוץ ואפר בפה, אני מנסה לגעור ולא מצליחה אני
נחנקת והלשון שלי מתחילה להכנס לבד לתוך המקום הטבעי שלה, אני מוצאת את עצמי נלחמת בדחף
הטבעי של הגוף שלי, מלחמה בין האיברים שלי, מלחמה בין המוח ללשון. אני רוצה לגעור אני רוצה להמשיך
לשמש כמאפרה אבל אני לא מצליחה.
אדוני מרים אותי מהרצפה בדיוק בנקודה שכמעט נשברתי, הוא שוטף לי את הפה והלשון ומחבק אותי חזק,
תופס את כל השברים ומאחה אותם לכדי שלמות, משהו בי שלם עכשיו עם עצמי עם גופי יותר שלם ממה
שהיה קודם.
“את הכי טובה שיש קטנה שלי”.
מאת: Kitti Kat
